לקבוצה היקרה ולזוהר,
מכיוון שלא נשתתף בשיחת הסיכום אז רציתי לכתוב כמה מילים, לפני שכולנו מתפזרים חזרה לחיים הרגילים… אם בכלל אפשר לחזור לשגרה אחרי 33 ימים כאלה.
עברנו יחד מסע ארוך – ניו־זילנד, אוסטרליה ויום אחד בבנגקוק – נופים מדהימים, חיות מוזרות, קילומטרים של הליכה, אוטובוסים, מטוסים, וכמות קפה וחטיפים שלא מביישת מדינה שלמה.
אבל מה שבאמת עשה את הטיול הזה לבלתי נשכח – זו הקבוצה.
זו הייתה קבוצה עם אנשים איכותיים, זורמים, מצחיקים, מתחשבים, כאלה שיודעים גם לצחוק וגם לפרגן, גם להקשיב וגם לעזור.
לא מובן מאליו להיות כל כך הרבה זמן יחד – וליהנות כמעט כל יום מחדש.
כן, היו רגעי עייפות… אבל תמיד היה מי שירים את המורל.
ובנקודה הזו אי אפשר שלא להזכיר את אורי, בעלי – הרוח החיה של הקבוצה.
האיש, האנרגיה, מצב הרוח, ההומור, והיכולת להפוך כל נסיעה, המתנה או יום ארוך לבדיחה טובה.
גם כשכבר לא היה כוח – לאורי תמיד היה.
ואם לא – הוא עשה כאילו יש, וזה עבד לכולנו 😄
ולזוהר – פשוט כובע.
הדרכה מקצועית, ידע עצום, סיפורים מרתקים, ארגון מושלם, ותמיד תחושה שיש על מי לסמוך.
הכול התנהל בשקט, ברוגע, בביטחון – וגם כשמשהו השתבש (אם בכלל), זה טופל עוד לפני שהספקנו לשים לב.
ומעבר לכל זה – אכפתיות, סבלנות, אוזן קשבת וחיוך קבוע, גם אחרי היום ה־30…
השילוב של מדריך כזה עם קבוצה כזו יצר חוויה מיוחדת באמת – כזו שלא מודדים רק בתמונות, אלא בזיכרונות, בצחוקים ובקשרים שנוצרו בדרך.
אז תודה לכולכם, תודה ענקית לזוהר,
ותודה מיוחדת גם לאורי – על האנרגיה, הצחוק והווייב.
זה היה מסע יוצא דופן, ואחד שלא נשכח הרבה מאוד זמן.