פינגווינים

הפינגווינים הם עופות חסרי תעופה, החיים בעיקר בחצי הכדור הדרומי. הם ידועים בשל גופם הגמיש ויכולת השחייה המרשימה שלהם. הפינגווינים חיים באקלים קר וכך מותאמים לסביבת חייהם. אספנו למענכם מידע על הפינגווינים והיכן ניתן למצוא אותם בטבע.

מאפיינים כלליים של פינגווינים

גוף גמיש ומותאם לשחייה – לפינגווינים יש גוף גמיש המותאם היטב לשחייה במים. כנפיהם הקטנות והקשיחות משמשות כמשוטים.

פרווה עמידה למים-  לפינגווינים יש שכבת פרווה עבה המגנה עליהם מהקור ושומרת על חום גופם במים.

תזונתם – פינגווינים ניזונים בעיקר מדגים, קריל ורכיכות. הם יוצאים לציד במים הקרים של האוקיינוס כדי למצוא מזון.
הפינגווינים מתמודדים עם איומים שונים כמו שינויי אקלים, המסכנים את הסביבה הקפואה בה הם חיים, וטורפים כמו כלבי ים ונמרי ים. למרות זאת, הפינגווין נחשב לסמל של הסתגלות ויכולת הישרדות מרשימה בתנאים הקשים ביותר על פני כדור הארץ.

הפינגווינים מהווים מוקד למחקר מדעי ונמצאים גם בפוקוס של תוכניות שימור שונות שמטרתן להגן על בתי הגידול שלהם ועל האוכלוסייה שלהם מפני איומים סביבתיים. היופי והעוצמה שלהם ממשיכים לרתק אנשים מכל העולם ולשמש כהשראה לסרטים תיעודיים וספרים על חיי הפינגווינים.

ריכזנו עבורכם מיני פינגוונים שאנו פוגשים במהלך טיולינו ברחבי הגלובוס

מיקומי הפינגווינים וזניהם

אוסטרליה וניו זילנד

פינגווין הכחול/ הקטן (Eudyptula minor) – הפינגווין הכחול, הידוע גם בשם הפינגווין הקטן או הפינגווין הקטנטן, הוא הפינגווין הקטן ביותר מכל מיני הפינגווינים, וגובהו מגיע לכ-30-35 סנטימטרים בלבד. הפינגווין הכחול חי בעיקר בחופי אוסטרליה וניו זילנד והוא מאופיין בנוצות כחולות כהות על גבו ובנוצות לבנות על בטנו.
כמו פינגווינים אחרים, הפינגווין הכחול הוא שחיין מצוין, והוא מבלה את רוב זמנו במים בחיפוש אחר מזון. הוא מתגורר במושבות ונמצא בבורות או בקנים שהוא חופר באדמה או בסלעים. הפינגווין הכחול ידוע גם בשל ההתנהגות החברתית שלו. בעונת הרבייה, הזוגות יוצרים קנים ומגדלים את גוזליהם יחד. ההורים מחליפים את תפקידם בטיפול בצעירים, כאשר אחד נשאר לשמור על הקן והשני יוצא לצוד מזון. הפינגווינים הכחולים מהווים אטרקציה תיירותית פופולרית, ובעיקר באי פיליפ באוסטרליה, שם אנו צופים בתהלוכת הפינגווינים, כאשר הם חוזרים למושבותיהם לאחר יום ארוך של ציד במים.
למרות שהם נראים חמודים ועדינים, הפינגווינים הכחולים מתמודדים עם איומים רבים, כולל זיהום, שינויי אקלים וטורפים כמו שועלים וכלבים. מאמצים רבים נעשים לשמירה והגנה עליהם ועל בית הגידול שלהם כדי להבטיח את שרידותם לדורות הבאים.

פינגווין הצהוב עין (Megadyptes antipodes) – הפינגווין הצהוב, הידוע גם בשם הפינגווין קוטינג (Eudyptula minor huxleyi), הוא אחד מהמינים הייחודיים של הפינגווינים שחיים בחופים הדרומיים של ניו זילנד. הפינגווין הזה מצטיין בנוצותיו הכחולות-אפורות הקטנות ובתווי הזיהוי הצהובים שעל פניו. הוא קטן יחסית בגובה של כ-30 סנטימטרים ומשקלו נע בין 1.5 ל-2 קילוגרמים.  הפינגווינים הצהובים חיים בעיקר בחופים סלעיים ובאזורים תת-קרקעיים בניו זילנד. הם מבלים את רוב זמנם במים הקרים של האוקיינוס השקט בחיפוש אחר מזון. הפינגווינים ניזונים בעיקר מדגים קטנים ודיונונים.

בעונת הרבייה, הפינגווינים הצהובים מתקבצים במושבות קטנות ומבודדות, הנמצאות בעיקר על החופים הסלעיים של האיים הדרומיים של ניו זילנד. הזכרים מתחילים לבנות קנים מאבנים וגרגרי חול, ולאחר ההזדווגות הנקבה מטילה שתי ביצים. שני ההורים משתפים פעולה בתפקידים בדגירה על הביצים ובטיפול בגוזלים, עד שהגוזלים גדלים ויכולים לצאת לים בעצמם.

דרום אמריקה

פינגווין מגלני (Spheniscus magellanicus)- פינגווין מגלן הוא אחד מהמינים הידועים ביותר של פינגווינים, והוא חי בעיקר בחופי דרום אמריקה, כולל ארגנטינה, צ'ילה, וארץ האש. הפינגווין נקרא על שם מגלה הארצות הפורטוגלי פרדיננד מגלן, שחקר את האזור במאה ה-16.
פינגוויני מגלן מתאפיינים בנוצות שחורות על הגב והכנפיים, ונוצות לבנות על הבטן עם פסים שחורים כפולים סביב הצוואר והחזה. הם בגובה של כ-70-76 סנטימטרים ומשקלם נע בין 2.5 ל-6.5 קילוגרמים. הם צוללים לעומקים של עד 100 מטרים ויכולים לשחות למרחקים ארוכים בזמן חיפוש מזונם.
בעונת הרבייה, הפינגווינים מגלן מתקבצים במושבות גדולות על החופים בהם אנו מבקרים בטיולינו בדרום אמריקה. הזכרים מתחילים בבניית הקנים בבורות שהם חופרים באדמה, ולאחר ההזדווגות, הנקבות מטילות שתי ביצים. שני ההורים משתפים פעולה בדגירה על הביצים ובטיפול בגוזלים, המתקדמים במהירות וניזונים מההורים עד שהם גדלים ויכולים לצאת לים בעצמם.
פינגוויני מגלן מתמודדים עם איומים שונים, כולל זיהום, שינויי אקלים וטורפים כמו כלבי ים ושחפים. כמו כן, דיג יתר מהווה איום על זמינות המזון שלהם.

פינגווין הומבולדט (Spheniscus humboldti)- הוא קרוי על שמו של החוקר הגרמני אלכסנדר פון הומבולדט, הוא חי בחופים המערביים של דרום אמריקה, בעיקר בפרו וצ'ילה. פינגווין הומבולדט מתאפיין בנוצות שחורות-לבנות ובפסים שחורים כפולים שמקיפים את צווארו וחזהו. הם מגיעים לגובה של כ-70 סנטימטרים ומשקלם נע בין 4 ל-5 קילוגרמים. הם נמצאים רוב הזמן במים הקרים של זרם הומבולדט בחיפוש אחר מזון. הזרם הקר הזה מספק שפע של מזון, מה שמאפשר לפינגווינים לשרוד ולשגשג באזורים אלה.  בעונת הרבייה, הפינגווינים הומבולדט מתקבצים במושבות על החופים הסלעיים ובאזורים תת-קרקעיים. הזכרים והנקבות בונים קנים בבורות שהם חופרים באדמה או בסלעים, והנקבות מטילות שתי ביצים. שני ההורים מתחלקים בתפקידים בדגירה על הביצים ובטיפול בגוזלים, המתקדמים במהירות וניזונים מההורים עד שהם גדלים ויכולים לצאת לים בעצמם.

אנטארטיקה

פינגווין הקיסרי (Aptenodytes forsteri)- הפינגווין הקיסרי הוא הגדול והגבוה ביותר מבין כל מיני הפינגווינים, וגובהו מגיע לכ-1.2 מטרים, ומשקלו יכול להגיע עד 45 קילוגרמים. הפינגווין הקיסרי חי בעיקר באנטארקטיקה ומתאפיין בנוצות שחורות על הגב, נוצות לבנות על הבטן ונוצות צהובות-כתומות על הצוואר והאוזניים.
אחד המאפיינים המיוחדים ביותר של הפינגווין הקיסרי הוא תהליך הרבייה שלו. הפינגווינים הקיסריים מתרבים במהלך חודשי החורף הקפואים באנטארקטיקה. הנקבה מטילה ביצה אחת, ולאחר מכן הזכר נוטל את האחריות על הדגירה. הזכר מחזיק את הביצה על רגליו ומכסה אותה בקפל עור מיוחד הנקרא "שק דגירה" שמונע את קפיאתה. במשך כ-65 ימים הזכר אינו אוכל ומשמר את חום הביצה. לאחר בקיעת הביצה, שני ההורים משתפים פעולה בטיפול בגוזלים, מחליפים תפקידים בציד מזון בים ובשמירה על הצאצאים. הפינגווינים הקיסריים ניזונים בעיקר מדגים, קריל ודיונונים. הם יכולים לצלול לעומקים של מעל ל- 500 מטרים ולשהות מתחת למים מעל 20 דקות בזמן חיפוש המזון.

פינגווין אדלי (Pygoscelis adeliae)- הוא אחד מהמינים המפורסמים ביותר של פינגווינים, והוא חי בעיקר בחופי אנטארקטיקה. הפינגווין הזה נקרא על שמו של מגלה הארצות הצרפתי ז'ול דומון ד'אורוויל, שקרא לו על שם אשתו, אדל.
הפינגווין אדלי מתאפיין בנוצות שחורות על הגב והכנפיים, ובנוצות לבנות על הבטן. הוא בגובה של כ-70 סנטימטרים ושוקל בין 3.5 ל-6 קילוגרמים. יש לו טבעת לבנה בולטת סביב עיניו ומקור אדום כהה. הם יכולים לצלול לעומקים של עשרות מטרים.
בתחילת עונת הרבייה, הפינגווינים אדלי מתקבצים במושבות גדולות על הקרח. הזכרים מתחילים בבניית הקנים מאבנים קטנות, ונאבקים ביניהם על אבנים כדי להציע את הקן הטוב ביותר לנקבות. לאחר ההזדווגות, הנקבות מטילות שתי ביצים, וההורים מתחלקים בתפקידים בדגירה על הביצים ובטיפול בגוזלים. הגוזלים בוקעים לאחר כ-35 ימים ומקבלים תשומת לב וטיפול אינטנסיבי משני ההורים.

איי סאב-אנטארקטיקה

פינגווין ג'נטו (Pygoscelis papua)- פינגווין ג'נטו הוא אחד ממיני הפינגווינים המרתקים ביותר, והוא השלישי בגודלו אחרי הפינגווין הקיסרי והפינגווין המלכותי. פינגווין זה מתאפיין בסימן לבן בצורת סרט שמתחיל מהעיניים ומקיף את ראשו, במקור כתום ואורכו של עד 90 סנטימטרים.
פינגוויני ג'נטו חיים באזורים הקרים של חצי הכדור הדרומי, בעיקר באנטארקטיקה ובאיים הסמוכים לה כמו איי פוקלנד, דרום ג'ורג'יה והאי האלקטון. הם מצטיינים בשחייה ויכולים להגיע למהירות שחייה של כ-36 קילומטרים לשעה, מה שהופך אותם לאחד הפינגווינים המהירים ביותר במים. הם צוללים לעומקים של עד 200 מטרים כדי למצוא את מזונם, ולעיתים קרובות הם מתמודדים עם תנאים קשים במים הקרים של האוקיינוס הדרומי. במושבות הרבייה, הזכרים מתחילים לבנות קנים מאבנים קטנות, והם לעיתים קרובות מתחרים על האבנים הטובות ביותר כדי להרשים את הנקבות. לאחר ההזדווגות, הנקבות מטילות שתי ביצים, וההורים מתחלקים בתפקידים בדגירה על הביצים ובטיפול בגוזלים. גוזלי הפינגווינים בוקעים לאחר כ-35 ימים.
הם נחשבים למין מצליח ומספרם נמצא בעלייה באזורים רבים.

פינגווין מקרוני (Eudyptes chrysolophus)- פינגווין מקרוני הוא אחד מהפינגווינים היותר מרשימים וייחודיים במראהו. מקור שמו של הפינגווין נובע מהכובע המצועצע של חברי מועדון מקרוני במאה ה-18 באנגליה, זאת עקב קווצות הנוצות הצהובות הבולטות על ראשו של הפינגווין.
פינגוויני מקרוני חיים באזורים הקפואים של האוקיינוס הדרומי ובאיים הסוב-אנטארקטיים, כמו איי פוקלנד, ג'ורג'יה הדרומית והאיי קרוזה. הם ידועים ביכולתם לצלול לעומקים של עד 100 מטרים כדי למצוא את מזונם.
בתחילת עונת הרבייה, הפינגווינים מקרוני מתקבצים במושבות גדולות וצפופות. הזכרים והנקבות בונים את הקנים מאבנים. הנקבה מטילה שתי ביצים, אך בדרך כלל רק גוזל אחד שורד. ההורים מתחלקים בתפקידים בדגירה על הביצים ובטיפול בגוזלים, ומתחלפים ביניהם בציד מזון.

אפריקה

פינגווין אפריקני  (Spheniscus demersus)- הפינגווין האפריקאי, הידוע גם בשם פינגווין שחור-רגל (Spheniscus demersus) וגם בשם "פינגווין היען". הוא מין פינגווין ייחודי החי בעיקר בחופי דרום אפריקה ונמיביה. הפינגווין האפריקאי מתאפיין בנוצות שחורות על הגב ובנוצות לבנות על הבטן עם פסים שחורים דמויי פרסה.
פינגווינים אפריקאים מגיעים לגובה של כ-60-70 סנטימטרים ומשקלם נע בין 2.5 ל-4 קילוגרמים. הם יכולים לצלול לעומקים של 100 מטרים כדי למצוא את מזונם. בעונת הרבייה, הפינגווינים האפריקאים מתקבצים במושבות גדולות על חופי החול והסלעים. הזכרים והנקבות בונים את הקנים במקומות מוגנים כמו מתחת לשיחים או בתוך מחילות שנחפרות בחול. הנקבות מטילות שתי ביצים, ושני ההורים מתחלקים בתפקידים בדגירה על הביצים ובטיפול בגוזלים, המתקדמים במהירות וניזונים מההורים עד שהם גדלים ויכולים לצאת לים בעצמם.

לסיכום

הפינגווינים הם עופות ייחודיים שמצטיינים ביכולת השחייה שלהם ובתנאי החיים הקשים שהם מתמודדים איתם. ניתן למצוא אותם באזורים הקרים ביותר של העולם כמו אנטארקטיקה, וכן באיים ובחופים בדרום אמריקה, אפריקה, אוסטרליה וניו זילנד. כל זן של פינגווינים מותאם לסביבת מחיה שונה ומציג מאפיינים ייחודיים שמאפשרים לו לשרוד בתנאים המאתגרים.

אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו לפגוש את בעל החיים הקסום הזה באחד הטיולים הגאוגרפיים שלנו, בדרום אמריקה ובאוסטרליה וניו זילנד