ליוונים תודעה לאומית חזקה מאוד המבוססת על המורשת העתיקה המפוארת. לאורך הדורות זהות זאת נשמרה גם שהעם היווני היה תחת כיבוש וגם בקרב המהגרים היוונים הפזורים ברחבי העולם. הזכות ההיסטורית של העם היוונית על ארצו בסיפורי גבורה הירואיים של הקרבה ואומץ של מעטים כנגד רבים. שניים מהקרבות המהוללים הללו התרחשו בתרמופיליי ובמרתון במאות הרביעית והשישית לפנה"ס .
הקרב בתרמופילאי היה אחד מהקרבות בין היוונים בו מול הצבא הפרסי העצום עמד כוח קטן של לוחמים יוונים, בראשות לאונידס מלך ספרטה, שהיה נחוש להדוף את הפרסים בקרב אבוד שתוצאותיו היו ידועות מראש. היו ידועים באומץ ליבם, בהקרבה הטוטאלית וטבעו את המושג ספרטנים המתארים אנשים שמסתפקים במועט, ללא מותרות, סגפנים ומדברים קצר ותמציתי (מכאן המושג דיבור לאקוני על מוצאם של הספרטנים ממחוז לאקוניה בפלאפונסוס).
הביטוי דיבור לאקוני משמעו לדבר בקצרה ובתמציתיות. מקור הביטוי מספרטה שנמצאת באזור לאקוניה . הספרטנים היו ממעיטים בדיבור, כלומר דיברו באופן לאקוני.
שבעה ימים הצליחו היוונים להחזיק מעמד ,עד שיווני בן המקום גילה לפרסים דרך עוקפת דרך ההרים. 300 הלוחמים ספרטנים נשארו ללחום בפרסים עד המוות. הקרב, ועמידתם של הלוחמים הספרטנים מול כוח רב מהם, הפכו למופת של אומץ לב שמלווה מאז את תרבות המערב. במקום היוונים בנו אנדרטה ומוזיאון לציון האירוע שהתרחש לפני 1500 שנה ומהווה סמל ומופת לגבורה הירואית.
קרב מרתון: בשנת 490 לפנה"ס הלוחמים האתונאים מצאו את עצמם בקרב פנים אל פנים מול הצבא עצום המימדים של הפרסים שפלש למישור מרתון. הפרסים הגיעו עם עשרות אלפי חיילים ומולם התייצבו רק עשרת אלפים חיילים האתונאים תוף הפגנת יוזמה ותחכום רב הפתיעו את הפרסים באיגוף מכל הכוונים . הפרסים שנאלצו לנוס על נפשם התבוססו באדמת הביצות של מישור מרתון והתקשו במסלול הבריחה חזרה לאוניותהם. מסופר כי מיד לאחר סיום והנצחון ההירואי בקרב נשלח שליח ממרתון לאתונה מרחק של כ-40 ק"מ, כדי לבשר על הניצחון הגדול. כשהגיע השליח הוא הספיק להכריז "ניצחנו" ומיד צנח ומת. יש גרסאות נוספות לסיפור אך היוונים בחרו לאמץ סיפור זה שהפך למיתוס -סיפור שאף כי אינו אמיתי, הוא בעל חשיבות יוצאת דופן או משמעות עמוקה עבור העם היווני ואשר תורמים לעיצוב זהותה ותפיסתה של הזהות היוונית המאמינה והדבקה במיתוס.
המיתוס אף הועצם שעה שבעת החדשה הועד האולימפי קבע באולימפיאדה הראשונה באתונה ב-1896 את מסלול ממרתון לאתונה. גם באתר הקרבות במרתון הוקמה אנדרטה מרשימה להנצחת הקרב. האנדרטה החשובה ביותר ששרדה של מרתון היא קברו של מרתון, הקבר (סורוס) של 9 מ'. ובקוטר של 50 מ'. מכסה את עצמותיהם של 192 האתונאים שנפלו בקרב מרתון. בחפירות מתחת התגלתה שכבת האפר של השריפה, עם העצמות השרופות. לפי המנהגים, הזוכים אספו את מתיהם משדה הקרב, העלו אותם על המוקד והם שרפו אותם, כשמסביב למדורה הוכנה משתה לכבוד גבורתם.לסיכום קרבות תמופיליי ומרתון הם קרבות הירואיים שעיצבו וגיבשו את הזהות הלאומית של היוונים עד ימנו אלה . עד היום אחרי למעלה 6000 שנה תלמידי בית ספר מבקרים באתרים ועורכים טקסי הנצחה וזיכרון לאותם גיבורי אלמוות מתוך הכרה וגאווה לאומית עמוקה על הרוח היוונית.
