"אני בוסני , לא נכנס איתך לקרואטיה – אחכה לך במלון במונטנגרו שתחזור".
כאילו אמר לי אני בן ניצול שואה – לא נוסע איתך לגרמניה.
מה קשור? המלחמה נגמרה מזמן.
לא עזר ניסיונות השכנוע, נאלצתי לעזוב את המדריך המקומי ונסעתי לבד לעיר המדהימה דוברובניק.
המשפט הדהד לי עד היום כחלק בלתי פתור במטענים הקיימים עדיין (גם אם לא מדברים עליהם), בין העמים הסלבים בבלקן.
יוגוסלביה, מדינת העמים הסלאביים או בשפה המקומית – הסלאבים הדרומיים, הוקמה עם סיום מלחמת העולם הראשונה, ועם התמוטטותה של האימפריה האוסטרו-הונגרית, בשאיפה לאחד את העמים הסלאביים (מלבד הבולגרים). המדינה הורכבה מ- 6 רפובליקות: סרביה, קרואטיה, סלובניה, בוסניה-הרצגובינה, מונטנגרו ומקדוניה.
בשנת 1989 הגיעה האינפלציה ביוגוסלביה ל– 2500 אחוז. ההתדרדרות הכלכלית חידדה את הפערים בין החלקים העשירים והחזקים (קרואטיה וסלובניה) לבין שאר החלקים הנחשלים יותר.
האירוע האלים הראשון שנחשב לגפרור שהצית את המאבק לעצמאות, היה דווקא במשחק כדורגל שהתקיים ב– 1990 בין דינמו זאגרב (קרואטיה) לבין קבוצת הכוכב האדום בלגרד (סרביה). במהלך המשחק פרצו מהומות אלימות הין אוהדי שתי הקבוצות, כאשר השוטרים, סרבים ברובם, הכו את האוהדים הקרואטים ואפשרו לאוהדים הסרבים להמשיך להשתולל.
מספר חודשים לאחר מכן, בשנת 1991 פרצו הקרבות הראשונים במלחמה בין סרבים לקרואטים באזור שמורת פליטבציה בקרואטיה.
במשך השנים התכתשו שני העמים, האחד נגד השני, וכל אחד מהם כנגד הבוסנים.
מרחץ הדמים הגיע לשיאו ב– 1995 בעיירה הבוסנית סרברניצה. במשך מספר ימים נטבחו כ – 7000 גברים מוסלמים על ידי כוחות סרביים, במסגרת ניסיונותיהם ליצור "טיהור אתני".
מעשי פשע אלו גרמו לארה"ב ומדינות אירופה להתערב ולהפסיק את הזוועות. נציגי עמי האזור הוזמנו לארה"ב כדי לחתום על הסכם, בו נקבע כי יוקמו מדינות חדשות במקום הישות היוגוסלבית.
ספירת החללים הרשמית של מלחמת האזרחים לא הסתיימה עד היום, מאחר ומקום קבורתם של אלפים עדיין לא נודע. ההערכה היא שבמהלך המלחמה נהרגו כ – 250 אלף אזרחים.
בדרכי חזרה למלון במונטנגרו, מהורהר, מבולבל מי נגד מי ולמה, השתרך פקק תנועה ארוך וצורמני של נהגים חסרי סבלנות הממהרים ליעד לא ידוע.
אחרי למעלה משעה וחצי של פקק הגעתי בחשיכה למלון ונפגשתי עם המדריך המקומי. סיפרתי לו על חוויותיי ועל העיכוב בפגישה שלנו בשל הפקק. שאלתי למה הפקק הלא מובן. והוא הסביר להפתעתי, שהנהגים הללו חוזרים במהלך חודש אוגוסט לביתם ממדינות אירופה לחופשת הקיץ בביתם שבאלבניה. הם חוששים אולי מהתגובה הסרבית למראה לוחות הרישוי ולכן עוברים דרך מונטנגרו לאלבניה .
ואני שאלתי – עד מתי??
מבולבלים?
גם אני …
ובלי קשר אנו כמטיילים חווים אזור מדהים בנופיו. עם אוכל נהדר ואווירה.
וכמובן לא להציע " קפה תורכי ביוון" כי החבורה הבלקנית הזו היא עם של ענקים…